מאמר צמיחה, ליישום בזוגיות ובמשפחה
סקרנות מייצגת יצר מהותי אצל האדם – יצר הדעת. ילדים מפתחים סקרנות מגיל צעיר, מעצם ההתבוננות בעולם סביבם, והצורך להבין ולדעת מוביל אותם לשאילת שאלות, כמו "למה", "איך קורה ש…" וכו'. אלה הם ביטויים לסקרנות ממניע פנימי – המענה לשאלות יספק הנאה מהלמידה ומהידע הנרכש. אנו נוכל לנצל הזדמנויות אלה, הנובעות מהילדים, כדי לעודד המשך סקרנות וחקר.
להלן מוצעות כמה דרכים לעידוד הסקרנות:
- ראשית, שאילת השאלות הן ביטוי מילולי של הילד לעולם המחשבות שלו, ואנו מעוניינים לתת לו תחושה שביטוי מחשבותיו הוא רצוי. לכן, כל שאלה שהילד שואל היא לגיטימית. כל נושא, גם המביך ביותר, הוא לגיטימי לעיסוק. כך אנו מעבירים מסר שמותר לחשוב ולהביע כל מחשבה ושאלה.. הרי גם אם שאלה המביכה אותנו תגרום לנו להתעלם ממנה, ילדנו ימשיך לחשוב עליה…
- כאשר הילדים שואלים שאלה, זכרו, שלרוב התשובה לשאלה תעניין אותם, מפני שהשאלה נבעה מהם. אזי, כדאי להתייחס לשאלות ולהגיב במענה רציני ובוגר.
- כשאנו עונים לשאלת הילד, רצוי לתת תשובה מספקת אך לא להלאות בהסברים ארוכים מדי ובהרצאות.
- במקרים מסוימים, כאשר שאלת הילד מוצגת כך שאנו סבורים שהוא יכול להגיע לתשובה בכוחות עצמו, ניתן להגיב אליו בשאלה, להחזיר תשובה בשאלה, במקום לספק את התשובה באופן מיידי (למשל "ומה אתה חושב על כך? איזו אפשרות היא הנכונה לדעתך?" וכו').
- אם התשובה אינה ידועה או ברורה לכם, ניתן לחפש את התשובה יחד עם ילדכם. החיפוש וההעמקה (בספרים, באינטרנט וכו') יחדיו יכול לספק לכם עיסוק משותף, כחלק מהתקשורת ביניכם, יכול ללמד כיצד לחפש מידע וכמובן, מעביר מסר שמותר לכולנו לשאול וללמוד, בכל גיל.
- זכרו שמתן התשובה לילדכם אינו קשור בגיל הילד. מידת ההבנה של ילדכם היא המשפיעה על אופי התשובה שתתנו.
